החלטה בתיק ת"א 8132/06

1.         תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בשל תאונת דרכים שאירעה, על פי הנטען, ביום 1.7.05. בעקבות התאונה נפגע התובע בחוליות עמוד השדרה הצווארי, ונגרם לו שיתוק מלא של גפיו התחתונות ושיתוק חלקי של גפיו העליונות.

הנתבעת חולקת על גרסת התובע לתאונה, ומכאן גם על חבותה לפצותו. בשל המחלוקת, פוצל הדיון באופן שתחילה נדונה סוגיית החבות בלבד.

גרסת התובע

2.         ביום 1.7.05 בשעה 18:00 לערך הגיע התובע ברכב מסחרי גדול מסוג GMC(להלן - הרכב)לפתחו של חניון תת קרקעי גדול המצוי בבניין מגורים בו התגורר בשכירות עד ימים ספורים קודם לכן. התובע הגיע לבניין לאחר שפינה את מיטלטליו מן הדירה במטרה לנקות את הדירה ולהחזיר את מפתחותיה לבעליה. עמו ברכב ישב אורן במנולקר, בחור צעיר, מוגבל בשכלו, שהצטרף לנסיעה על מנת לסייע לתובע בניקוי הדירה. לטענת התובע, היה הרכב עמוס במטען רב, חפצים אשר פינה מן הדירה וטרם פרק. בכניסה לחניון מצוי שער חשמלי, בעל שלושה חלקים שרוחב כל אחד מהם כ-2 מ', כאשר החלק הימני נייח, והשניים האחרים ניידים, ונעים באמצעות מסילה עליונה. ניתן לפתוח את השער באמצעות שלט רחוק, שלא היה בידי התובע באותה עת, או ע"י פנייה לשומר הבניין באמצעות אינטרקום המחובר למוניטור המצוי בעמדת השומר בכניסה לבניין המגורים. עמדת האינטרקום מצויה על קיר משמאל לשער, מרחק 2.7 מ' משער החניון.

גרסת התובע, כפי שהובאה בעדותו בבית המשפט, היא כי עצר את הרכב בחלק העליון של המורד היורד אל החניון, מרחק 10-15 מ' מן השער, הכניס את הרכב להילוך חניה (PARKING), וירד במהירות מן הרכב. בשל טעות לא הפעיל את בלם היד. הרכב הוחנה במקום בו הוחנה, על מנת שלא לחסום את יציאתם של כלי רכב מן החניון. התובע ירד רגלית במורד לעבר האינטרקום על מנת לבקש משומר הבניין לפתוח את השער, ולחץ על כפתור האינטרקום. עוד בטרם נפתח השער ע"י השומר, ראה לפתע את הרכב מתדרדר במורד אל עבר השער. התובע רץ אחרי הרכב בניסיון להיכנס לתוכו ולעצרו טרם יגיע לשער אולם הדבר לא עלה בידו. הרכב פרץ את שער החניון, פגע בחלקו האמצעי, הניף חלק זה של השער באוויר מעל גג הרכב, כשזה עדיין תלוי על מסילתו, והמשיך להתדרדר לתוך החניון עד שהתנגש בקיר גרם המדרגות העולה מן החניון לבניין המגורים, המצוי מרחק של כ-7 מ' משער החניון. חלק השער אשר הונף מעל הרכב עם פריצת הרכב לחניון, שרט את גג הרכב לכל אורכו, וצנח מצידו האחר של הרכב עם התקדמותו של הרכב לתוך החניון. בעת צניחתו מגג הרכב, פגע בראשו של התובע אשר רץ מאחורי הרכב. התובע נפל על רצפת החניון ונמצא שם דקות ספורות לאחר מכן כשראשו מדמם. התובע נמצא שוכב על גבו, משמאל לרכב, גופו מקביל לרכב וראשו לכיוון השער.

טענות הנתבעת

3.         הנתבעת חולקת על גרסת התובע לתאונה. לא נטען כי גרסת התובע איננה מקימה חבות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, והמחלוקת נסבה אך על אמיתות גרסתו העובדתית של התובע. יובהר עם זאת, כי חרף מסכת הראיות הרחבה שהובאה, חזית המחלוקת העובדתית צרה, והנתבעת, או לפחות מומחיה, מסכימים, כפי שיפורט בהמשך, לחלק נכבד מן העובדות להן טוען התובע.

הנתבעת לא העלתה גרסה עובדתית אחרת לתאונה בכתב הגנתה או במהלך ההתדיינות, ובהעדר עדי ראיה לתאונה שיש ביכולתם להעיד על אופן התרחשותה, ברי כי אין היא חייבת לעשות כן (וכפי שיובהר בהמשך, אין אורן מסוגל להעיד על אופן קרות התאונה). יחד עם זאת, טענה הנתבעת בתחילת הדיון כי התובע נפגע בנסיבות שאינן קשורות לרכב, וכי האירוע לו טוען התובע "לא יכול היה לקרות" (בע' 2 לפרוטוקול). בסיכומיה העלתה לראשונה גרסה משוערת לאופן קרות התאונה, העולה, לטענתה, בקנה אחד עם הממצאים ועם חוות דעת המומחים מטעמה. לפי גרסה זו, עצר התובע את הרכב במדרון היורד לחניה, ירד מן הרכב כדי ללחוץ על האינטרקום, והשומר פתח לו את שער החניון. התובע נכנס לחניון על מנת לחפש מקום חניה, וכשהוא בתוך החניון הורה לאורן במנולקר, שישב ברכב, להכניס את הרכב לתוך החניון. בינתיים נסגר השער, ואורן, תחת ללחוץ על דוושת הבלם לחץ על דוושת הגז, הרכב פרץ את השער ופגע בתובע שהיה מעבר לשער ולא הספיק להימלט. אורן מיהר לחזור למושב שליד מושב הנהג לאחר הפגיעה (ראה בס' 6 לסיכומי הנתבעת). לטענת הנתבעת, נסיבות התאונה מצביעות על כך כי אורן הוא שנהג ברכב, "או מישהו אחר שאין לו רישיון נהיגה" (ס' 10 לסיכומי הנתבעת).

לטענת ב"כ התובע, גרסתה המשוערת של הנתבעת סותרת את הצהרת בא כוחה בפתח הדיון ולפיה "איננו טוענים כי לרכב זה לא הייתה תעודת ביטוח, או שלא היה רישיון נהיגה למי שנהג בו בפועל" (בע' 2 לפרוטוקול). עוד הוא טוען כי העלאת גרסה זו בשלב כה מאוחר של הדיון, איננה מאפשרת לתובע להתמודד עמה ולפיכך יש לדחותה.

סקירת העדויות

4.         האדם היחיד שהיה עד לתאונה היה אורן במנולקר. אין, למעשה, חולק כי אורן ישב ברכב בעת התאונה. אורן הובא לעדות מטעם התובע, לא על מנת לשפוך אור על פרטי התאונה, אלא  על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם ממנו ישירות. מדובר בבחור צעיר בן 26, מוגבל בשכלו. שאלות ב"כ הצדדים ושאלות בית המשפט שהופנו לעד במטרה להציל מפיו פרטים על  התאונה, הניבו שוב ושוב תשובות סותרות שאינן מתיישבות זו עם זו. בסיום עדותו ברור היה כי לא ניתן לסמוך על עדותו כל ממצאים.

מלבד אורן, הביא התובע שורה של עדים עובדתיים, מרביתם עדים שהגיעו למקום התאונה מיד לאחר התרחשותה. עוד הובאו חוות דעת מומחה מטעם שני הצדדים העוסקות בסוגיית היתכנותה של התאונה כפי שתוארה ע"י התובע. עדויות העדים העובדתיים אינן שנויות, למעשה, במחלוקת, ואסקור אותן בקצרה להלן:

טומי פולקהיה האדם הראשון שהגיע אל התובע מיד לאחר התאונה. פולק הוא טכנאי שירות למכונות קפה והגיע לבניין ביום האירוע כדי לטפל במכונת קפה המצויה בו. פולק העיד כי לאחר שטיפל במכונה, עבר ליד השומר מיכאל אשר דיבר באינטרקום ויצא מן הבניין. בדרכו לרכבו שמע מישהו מן הבניין ממול צועק שיש פצוע בחניון. פולק ירד אל החניון וראה את השער עקום ומעוך, ואת הרכב תקוע בקיר בתוך החניון כשהוא כבוי. על גגו של הרכב ועל מכסה המנוע שלו ראה פסים שנראה היה שנוצרו בעת מעבר הרכב מתחת לשער. פולק ראה את התובע שוכב על גבו משמאל לרכב, צד הנהג, כשהוא מדמם קשות מראשו. התובע שכב משמאל לגלגל האחורי של הרכב, במקביל לרכב, מרחק מטר או שניים ממנו, כשרגליו לכיוון נסיעתו. הוא היה קרוב גם לשער החניון. פולק ניסה לחסום את הפצע בראשו של התובע, ולאחר מספר שניות הבחין כי יש מישהו ברכב. פולק צעק לעברו מה קורה, אולם הבחור לא היה מסוגל לדבר: "הוא היה בהלם, או לא היה בסדר, הוא לא הגיב לסביבה" (בע' 24). פולק התקשר למשטרה וביקש שיוזמן אמבולנס. בינתיים החלו להגיע שכנים, אשתו של התובע ואמו.

גיל כהןמתגורר סמוך לבניין בו אירעה התאונה. כהן שמע את רעש התאונה וקריאות לעזרה. כשהגיע למקום, ראה את התובע שוכב ולידו אנשים, ביניהם אשתו, והזעיק את הרופא ד"ר רודריגז.

ד"ר ראול רודריגזהיה בעת האירוע דייר בבניין ונקרא ע"י אחד השכנים לעזרתו של התובע. ד"ר רודריגז הגיע לכניסה לחניון ומצא את התובע שוכב על גבו על רצפת החניון, כשהוא מטושטש הכרה. עוד ראה את השער העקום ואת הרכב בתוך החניון. סמוך להגעתו, הגיע גם אמבולנס ופינה את התובע לבית החולים.

מיכאל נוסבאוםהוא שומר הבניין. לפי עדותו, התובע התקשר אליו מן האינטרקום שבשער הכניסה לחניון, ונוסבאום פתח לו את השער. לאחר דקות נמסר לו על התאונה, וכשהגיע לחניון, מצא את התובע שוכב על גבו ומסביבו אנשים. נוסבאום ראה את השער תלוי על מסילתו כשהוא עקום כלפי פנים החניון, ואת הרכב תקוע בגרם המדרגות העולה אל הבניין. בתוך הרכב ראה את אורן וניסה לשאול אותו שאלות, אולם זה לא השיב לו. נוסבאום הוסיף והעיד כי מאחר שהכניסה לחניון צרה ואינה מאפשרת מעבר לשני כלי רכב, יש ובעלי רכב גדול, המבקשים לפנות אליו באינטרקום, עוצרים את רכבם למעלה על מנת שלא לחסום את היציאה מן החניון לכלי רכב אחרים.

נמרוד מזל,בוחן המשטרה, אישר את הנזקים שנגרמו לרכב, כמתואר בת/10. לפי עדותו, הרכב לא נבחן בשל קשיים בתיאום מועד לבדיקתו עם בני המשפחה, אשר סעדו את התובע באותה עת בבית החולים.

אופיר סגל, מנהל טכני בחברת עופר שערים, מי שאחראית לתחזוקת שער החניון ומי שפעלה לתיקונו לאחר התאונה, העיד כי לאחר התאונה מצא את הכנף הניידת הימנית של השער תלויה על מסילתה העליונה, כאשר חלקה התחתון מצוי מחוץ ל"מוביל". לאחר התיקון, הוחזר השער למצבו שלפני התאונה.

מכתב ב"כ התובע מיום 6.10.05